פרקי אבות- משנה יא

ר' אלעזר בן יעקב lived in the fourth generation of תנאים. He was one of the students of ר' עקיבא.

Sheet I כ''י will be as many as the sand of the sea which can’t be counted. Characteristic of sand- you can dig and form it, but it will always return to its original form. כ''י also has this תחונה. Like sand, they are חוזר לצורתם. There will be generations where ב''י are small in number, but we will always return to our original צורה of רבוי. To prove this idea, look at the Holocaust and see how we are thriving today. It says in ויקרא, "לא מאסתם ולא געלתים לכלותם"- this is a הבטחה that ה' will never make us so dirty that we will be cast away.

יא רע''ב פרקליט- an advocate, a מלאך who is מדבר טוב on כ''י.

קטיגור- a מלאך who is a prosecutor. קטיגור- קורא תיגר- he calls out a טענה (ט and ת are אותיות מתחלפות). The פרקליט is also known as סניגר- שונא תיגר (ס and ש are אותיות מתחלפות).

ר' יונה תשובה is the סור מרע and מעש''ט is the עשה טוב. תשובה and מעש''ט are כסריס- כטריתים= shades. Shades are a מגן. תשובה and מעש''ט are a מגן from the פורענות- מכות וחלאים. פורענות come from עבירות. In order to ward off the פורענות, we need תשובה and מעש''ט.

Sheet Read the חזון איש story. The סניגר protected him against the קטיגורים.

"אחת" seems to be extra. It comes to teach us:

מאירי סניגר= 329, קטיגר= 328. After a person dies, he comes on his יום הדין before ה'. All a person needs to be saved is מצוה אחת. The גמרא in עירובין tells us that a person should live with the following mantra- "חטף ואכל חטף ואשתי דהאי עלמא דאליזן מיניה כביא הילולא דמי"- grab and eat, grab and drink because this world is like a banquet. Eat and drink because there will come a time where the opportunity will be gone. Chap every מצוה because it may be your last.

ילקוט שמעוני A person has three beloved connections in his life:
1. His family
2. His money
3. מעשיו הטובים
When he is dying, he summons his family and asks them, "הצילני מדין המות הרע הזה", and they answer him "אין שלטון ביום המות"- we have no sovereignty after you die. Next, he summons his money and asks, "הצילני מדין המות הרע הזה". His money answers, "לא יועיל הון ביום עברה". Lastly, he calls upon his מעש''ט and they say to him, "עד שלא תבא הרי אנו מקדימים לך שנא' והלך לפניך צדקיך"- your מעש''ט will go before you and save you.

לב אליהו Every yid must keep 613 מצוות. Attached to this חיוב, a person should choose a מצוה אחת that he is deeply attached and will be מוסר for it. He is זוכה to a פרקליט אחת, the greatest פרקליט, מלאך גבריאל.

Someone who can’t separate himself from a certain עבירה, he creates for himself a קטיגור- שטן. ריש לקיש says, "בתחילו יורד לפתות האדם לחטוא", and after he convinces you to do it, he goes up to ה' and is a קטיגור against you, and he comes back down and wreaks havoc.

ח''ח This לשון is used in order to teach us that we should keep each מצוה with such איכות- quality as if it’s the only one. You should do it completely and invest your entire heart into it במחשבה הנכונה ובשמחה. Then you will get a מלאך מליץ that is חזק and גבור to be מגן upon you ביום הדין. If you do an עבירה with געשמעק, you going to create a מלאך who is strong in a bad way. Depending on how you do the מצוה is what type of מלאך you will create. If you do it כמצות אנשים מלומדה, you will get a crippled מלאך.

חתם סופר ירידת הדורות is not in חכמה but the לב- הרגש of the מצוה. We now serve ה' with a לב אבן- without פנמיות. We live in a generation of reverse Muranoism.

מהרש''א "בדרך שאדם רוצה לילך..."- someone who does a מצוה in this world gets a פרקליט. We know that "מצוה גוררת מצוה". How is this? The מלאך that you created helps you. The same applies for an עבירה.

בינה לעתים "תשובה ומעש''ט כתריס לפני הפורענות"- when you do a מצוה , you create a מלאך מליץ טוב in that specific area. When you do תשובה and מעש''ט, a person creates פרקליטים כללים to protect him.

כוכבי אור What is the difference between מצוות and מעש''ט? They aren’t equal. "מעש''ט אין כונתם לשמירת התורה בפשטות אלא חובות העומדות מעל לחובות הרגילות"- מעש''ט are the obligations which stand above usual obligations, for example:
1. "כמה גדולה מעשי חייא"- did the חיוב of teaching תורה, but he went above and beyond. So מעש''ט is our חובות. Doing them in a great way shows אהבה and a connection to ה'.
2. "שאני ר' יחזאקל דבעל מעשים הוא"- you do it in the best possible way, not just to get away with it. This shows that you love to do it.

Why does it say תשובה before מעש''ט? To show us, "גדולה תשובה ממעש''ט". חז''ל tell us, "במקום שבעלי תשובה עומדין...". Why? Because when you severe your connections with something, it is very hard, therefore תשובה is greater then מעש''ט.

"אמר ריש לקיש: גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות. גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכויות. כן מיראה, כן מאהבה"- תשובה is so great that when you do it מיראה, your חטאים במזיד become חטאים בשוגג. When you do תשובה from אהבה, your חטאים במזיד turn into זכויות. יראה is a lower מדרגה because you do it because you’re scared, not because you have it in you and you want to do it. אהבה is a greater level because you feel the desire to keep the מצוות within you.

There were seven things created before the world. One of them was תורה, "הסתכל באוריתא וברא עלמא" and one of them was תשובה because:
1. It’s למעלה מן הטבע- above the concept of time and place.
2. The world needed תשובה before it was created, it can’t exist without it.

מדרש "שאלו לחכמה חוטא מהו ענשו אמרה להם חטאים תרדף שנאה"- when they asked intellect what the עונש of a חוטא is, it said that sinners should be chased by hate. Why? Because חטאים diminish טוב and are מרבה the רע, so they get רע.
"שאלו לנבואה (מדת הדין) חוטא מהו ענשו אמרה להם נפש החוטאת היא תמות"- נבואה said that he should die because your נפש is only here to be used למען ה'. So if you’re not using it למען ה', it must be taken away.
"שאלו לתורה חוטא מהו ענשו אמרה לו יביא אשם ויתכפר"- he should bring a קרבן. But what if you’re living in גלות or there’s no בהמ''ק?
"שאלו להקב''ה חוטא מהו ענשו אמרה לו עשה תשובה ויתכפר"- ה' said that he should do תשובה.

It says, "בראשית ברא אלוקים"- in the beginning ה' wanted to create the world במדת הדין. But ה' knew that the world couldn’t have a קיום that way. So he was מקדים the רחמים and set דין up as its partner as the פסוק says, "ביום עשה ה' אלוקים ארץ ושמים"- both מידות. תשובה is because there is רחמים that is כלו רחמים.

The פסוק in תהלים says, "טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך". יורהmeans teaches. He doesn’t just give, he also teaches about תשובה, He teaches us how to implement it into our lives.

מלאכי sheet ואשובה אליכם- מוסג of ס''ד. If you take the first few baby steps, ה' will pull you over the hump.

מדרש sheet Open up for me a small opening. It must be the size of the eye of a needle- pierces through and through. You must be sincere and then ה' will open up for you.

רמח''ל Surely the קיום העולם is רחמים. It wouldn’t exist without it. But you may say that there is punishment. There is no מדת הדין that exacts punishment on a person. If it was from מדת הדין:
1. It would happen immediately, without a waiting period.
2. It would be with full fledged potency as is appropriate for someone who has the audacity not to listen to what ה' says.
3. There would be no תקון for the חטא.

Really, how can it be that someone can undo something that was contorted? If a person murders or is עובר on זנות, how can he go back? Can you really remove something you did from reality? ע''פ טבע you can’t. But:
1. We are given a grace period, don’t get destroyed right away.
2. The עונש itself isn’t to a point of destruction.
3. תשובה was given to the sinner as a חסד. When you remove your רצון to do bad, it’s as if you are removing the מעשה.

It’s like a person who made a vow and regrets entirely that he made it. He longs that he had never done it. You must feel the צער and suffering for what you did. By uprooting the רצון, you are uprooting the מעשה and you are granted כפרה. It says in ישעי', "וסר עונך וחטאתך תכופר".

ר' יוחנן הסנדלר is also mentioned in this משנה. He speaks about כנסיות. He was one of the תלמידים of ר' עקיבא. He came from אלכסנדרי', מצרים and that’s why he was called סנדלר. Others say that he was a shoemaker, so he was called by his profession.

מדרש כנסי'= כנס קה- a gathering for ה'. So if it’s a כנס קה, doesn’t it for sure have to be לשם שמים? We see from here that even if it’s a כנס קה, for a דבר מצוה, it is possible for it not to be לש''ש. It is only לש''ש if people have the correct conduct. The הנהגות between the people should be ישרות, with no personal נגיעות or בקוש כבוד.

ר' יונה כנסי'- אסיפה. So what makes it לש''ש? למען תורה ומצוות. What isn’t לש''ש? If he’s motivated by recognition and prestige. If when you make a כנסי' you’re doing it for the sake of your own כבוד, it’s not good. If you’re doing it לש''ש, everyone is working towards one כלליותדיק goal. But it you’re doing it not לש''ש, everyone has his own personal goal in mind and it won’t have a קיום because you’re not working together. It says, "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום"- everyone in his heart has a different מחשבה. But when you’re working למען ה', היא תקום.

ת''י It can still be לשם שמים even if the essence of the כנסי' was for חול, with no שיכות to קדושה:
1. If the people involved act properly with each other
2. If the מחשבות are pure.
Such a כנסי' will be סופה להתקיים, meaning that:
1. The people within the כנסי' remain connected.
2. The עצה they had set out to do is still being done.
ה' has נחת רוח from this.

ר' חיים עוזר This is a סיבה and מסובב- the cause is סופה להתקיים and the effect is כנסי' לש''ש. If it was מתקיים, then obviously it was לש''ש.

גר''א "ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם ותאמרו... את כבודו ואת גדלו"- this is a כנסי' that was לש''ש. This was by מעמד הר סיני. It was נתקיים because everyone had ד''א. "ותקרבון אלי כלכן ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו"- this one wasn’t לש''ש. When they approached משה to request מרגלים, they approached בערבובי'- ילדים דוחפים את הזקנים, זקנים דוחפים את הראשים". From the beginning, there was a חסרון in ד''א, from the beginning it was doomed to fail. For the forty days that the מרגלים were in א''י, ב''י had to wander forty years in the מדבר until everyone from that generation died.

אבות רבי נתן כנסי' לש''ש- אכה''ג. Whatever they were פועל we still have today. When something endures, it is proof that it was done correctly. ושאינה לש''ש- כנסת אנשי דור הפלגה. They were אפיקורסים. How could you say that their entire wrongdoing was gathering שאינה לש''ש? "ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ ונעשה לנו שם"- they did it because they wanted to be recognized for their act. They were on a quest for גאוה and כבוד so it poisoned their endeavors and they became a כנסי' שאינה לש''ש. Had they not had that מחשבה, it wouldn’t have turned out like that.

The תורה wasn’t given to the מלאכים, it was given to בני אדם and בני אדם are בעלי נגיעות- their judgment is tainted by personal מחשבות and inclinations. So even when a person wants to do something לש''ש, the יצר turns him toward bad. We must be cognizant towards this. Therefore, before every פעולה, a person should proclaim his goal and he should do it verbally. He should additionally daven a short תפילה that the יצה''ר shouldn’t stop you and lead you to become ensnared in the net of personal נגיעות.